המשקל של "מרא דאתרא" אינו תלוי במקום מושבו

“אלה החקים והמשפטים אשר תשמרון לעשות בארץ אשר

כל האיסור ללמד חובה על עם ישראל, מבהיר בעל ה’אזנים לתורה’, הוא רק בשעה שהרב או המוכיח מדבר ומתפלל לפני הקב"ה.

דעת הרב אור לציון ח"ב (בשו"ת שבסוף המבוא

אם דעתם לחזור למקומם ודאי שעליהם להישאר במנהג

שמעתי ממקור נאמן שמרן הגר"ע זצ"ל התיר במקרה

מבלי לזלזל בגדולתם בתורה של רבני ערים שליט"א

הרמב"ם הוא מרא דאתרא "אזורי" גם בארץ ישראל

אין אומרים קים לי נגד מרן ועיין ביביע

1. עיין בהלכה ברורה (חלק י"ב סימן רל"ג

לפני כמאתים חמישים שנה, היתה תוניס עיר גדולה

בשאלה זו רבו הדעות והסברות. יש שאומרים שהולכים

תולדותיו של מייסד הישיבה בא"י ומנהלה הרה"ג הצדיק רבי שמואל עידאן זצ"ל בבואנו להעלות את זכרו של הרב המנוח זצ"ל ולכתוב את תולדותיו, בחובתנו להדגיש שאיננו מתיימרים להקיף את כל מסכת חייו המופלאה, מאחר שהיה הרב רב פעלים לתורה ולתעודה, אשר עשה רבות להגדלת תורה ולגמול חסד, ורב הנסתר על הנגלה, ורק באנו לתת פרטים מרכזיים בחייו ובפועלו, כמו הוצאת ספרים והקמת הישיבה ועוד. בתחילת המאמר כתבנו בקצרה גם על דמותו של אביו זצ"ל.

הנוהג בכל ענייניו כדעת מרן הגר"ע זצ"ל, ודאי

כמדומני שתירץ  לזה הגר"י יוסף שליט"א בספרו עין

שאלה טובה. המקור להנהג זו הוא מדברי הרשב"א

בודאי שאפשר לנקוט בדבר מסויים כפוסק אחד ובדבר